האם חשוב שילדים יתרגלו כתיבה בעולם של מחשבים ו- ZOOM

מלי קדוש – מוסמכת האגודה לגרפולוגיה מדעית ישראל וחברה בארגון בודקי זיופים בארה”ב NADE=National Association of Document Examiners

האם חשוב שילדים יתרגלו כתיבה בעולם של מחשבים ו- ZOOM

הטכנולוגיה וחשיפת הילדים לטכנולוגיה מעלה את השאלה לעניין הנחיצות והחשיבות של הוראת כתיבה בכתב יד אל מול שאלת הנחיצות של הוראת ההקלדה.
בעבר השקיעו זמן בכתיבה תמה שתרגלה הנחיות כתיבה מדויקות, מאיפה מתחילים את כתיבת האות ואיך מובילים את הקו.
בעולם כמו גם בישראל ההקפדה על כתיבה תמה הלכה ופחתה וההקלדה הלכה ועלתה.
כבר בגיל שנתיים- ילידים מתחילים לצייר קווים ושרבוטים
סביב גיל 4 – ציורים גיאומטריים, צורות סגורות, עיגולים , הצלבות.
סביב גיל 6 – ציורים מתוכננים, משולש וריבוע כייצוג לבית, עיגול כייצוג לדמות אדם.
זה הבסיס להתפתחות הכתיבה.

כבר בגיל הרך ניתן לאבחן התפתחות קדם כתיבתית ע”פ 3 המיומנויות
– מיומנות גרפומוטורית
– מיומנות קשר עין יד
– מיומנות תנועתית.
אם מזהים קושי באחד המיומנויות הללו ומטפלים בזה זה כבר יכול להפחית קשיי כתיבה ולמידה בגילאי ביה”ס.
התפתחות הכתיבה תלויה גם בהתפתחות של מיומנות אוריינית= כישרים שכוללים קריאה כתיבה דיבור הקשבה שמבוססים על התפתחות שפתית קוגנטיבית פיזית חברתית.
כתיבה היא תהליך מורכב המצריך קישור בין צליל סמל ודגם מוטורי, זה לא תהליך טבעי ואינטואיטיבי כי אם תהליך הדורש אימון ותרגול המתווכים ע”י איש מקצוע גננת, מורה, הורה.
לרוב מיומנות הכתיבה משתפרת ומשתכללת עם הגיל עד שהיא הופכת למיומנות אוטומטית.
מיומנות הכתיבה נבחנת ע”פ שטף ומהירות הכתיבה, המאמץ המושקע בכתיבה וע”י קריאות הכתב והדיוק באיות הכתוב.

למה בעצם חשוב להשקיע מאמץ בתרגול הכתיבה?
הכתיבה קשורה למיומנות חשובות:

התפתחות הזיכרון ויכולת החזקת הזיכרון – הכתיבה בכתב יד בהשוואה להקלדה, מעוררת את מערכת ההפעלה הרשתית (System Activating Reticular )במוח, מערכת שאחראית, בין השאר, על עירור מודעות ועל סינון. הפעלת המערכת מאפשרת לכותבת או לכותב ביד להחזיק ידע וזיכרון בשעת הכתיבה וכך להיות יותר מודעים לתוכן הכתיבה.
מכירים את האנשים שכדי לזכור טוב עושים לעצמם שוב ושוב סיכומים של החומר בכתיבה בכתב יד. עצם הכתיבה משפרת את הזיכרון של התוכן.

מיומנות אוריינית – כתיבה היא חלק ממערך רחב יותר של מיומנות אוריינית.
תלמידות ותלמידים שלא התנסו מספיק בכתיבה בכתב יד נמצאו בסיכוי גבוה יותר לטעויות באיות, קשיים בהבנת הנקרא והבנת משמעות מילה מתוך הקשר, בהשוואה לתלמידים ולתלמידות שלמדו כתיבה בכתב יד באופן סדיר ומובנה.

מיומנות קריאה וחישוב – לכתיבה בכתב יד כבר מגיל צעיר יש קשר להתפתחות כישורי קריאה, שכן הכתיבה בכתב יד מפעילה את מעגלי זיהוי התווים והקריאה במוח ולמעשה מבססת את הזיכרון. במחקר שנעשה לאחרונה נמצא קשר בין רמת מיומנויות טרום כתיבה של מוטוריקה עדינה לבין הישגי תלמידות ותלמידים בשלב מאוחר יותר בכיתה בקריאה ובחשבון.

היבטים רגשיים חברתיים – מחקרים אחרים שמים דגש על תרומת הכתיבה בכתב יד להיבטים רגשיים חברתים כמו הערכה עצמית, שכן עיקר המשימות, השיעורים ודפי העבודה בבתי ספר היום עדיין נשענים על כתיבה בכתב יד, ילד שמצליח להתמודד איתם מבסס את תחושת המסוגלות שלו.

שינויים בהוראה ובהנחיות תחום הוראת הכתיבה הלך והצטמצם בצורה ניכרת בעשורים האחרונים במדינות שונות בעולם. בעבר הייתה הכתיבה בכתב יד מקצוע בפני עצמו בבתי הספר, והתלמידות והתלמידים היו נבחנים עליו.
מיומנות הכתיבה התמה שהייתה בעבר חלק מתוכנית הלימודים נעלמה כליל מהם, וכיום הגישה היא גמישה וליברלית בהרבה. בתוכנית הליבה של הלימודים לבתי הספר היסודיים בארצות הברית הייתה בעבר דרישה למעקב אחרי התפתחות כתב היד של התלמידות והתלמידים עד לכיתה ה, אך מאז שנת 2010 היא כוללת רק את הדרישה ללמד אותיות פרודות ובהמשך כתיבה מחוברת.

שינויים בהכשרת מורות ומורים בדומה למצב בבתי הספר, גם בהכשרות למורות ולמורים ירד בצורה ניכרת הדגש על לימוד הכתיבה בכתב יד. מורות ומורים מרגישים כיום כי אין להם הכלים ללמד באופן סדור ומדויק כתיבה בכתב יד, מעבר להנחיות הכלליות.
כיום אין בהכשרות המורות והמורים רכיבי תוכן הקשורים באבחון קשיי כתיבה וטיפול בהם, ולכן רוב המורות והמורים מאתרים קשיים אלו, אם בכלל, באופן אינטואיטיבי. הדבר מביא לכך כי פעמים רבות תלמידות ותלמידים עם דיסגרפיה אינם מאובחנים בזמן ואף מואשמים בחוסר רצינות, חוסר השקעה או זלזול.

הוראת ההקלדה
הקלדה מתאימה יותר לחיים וללמידה בעידן טכנולוגי –מוסיפה הנאה לילדים אפשרויות מגוונות יותר ללמידה ויכולה לעורר מוטיבציה.

הגברת תפוקות כתיבה וטיוב תוצרי כתיבה – הקלדה יכולה להיות מהירה יותר מן הכתיבה, שכן ברגע שהיא נלמדת בצורה שיטתית ונעשית אוטומטית, היא דורשת פחות מאמץ מרישום האותיות על הדף בעיפרון או בעט. כאשר ההקלדה הופכת לאוטומטית, דרושים פחות משאבים קוגניטיביים, וניתן להפנות אותם לתוכני הכתיבה ולטיובם.
הקלדה מהירה ואוטומטית יכולה לסייע לשיפור תוכני הכתיבה בכך שהיא מדביקה את מהירות המחשבה ומעבירה אותה במהירות מן התודעה אל המסך.

סיוע לתלמידים ולתלמידות עם קשיי כתיבה – סיבה נוספת ללימוד הקלדה היא סיוע לתלמידות ולתלמידים עם קשיים בכתיבה בכתב יד . השקעת מאמץ רב הגורר איטיות פעולה ועייפות בתהליך הכתיבה או תלמידים שכתב היד שלהם אינו קריא. הטענה היא כי ההקלדה תקל עליהם להתבטא, ובמקביל גם תקל על צוות ההוראה בקריאת תוצרי הכתיבה

הנגשת הכתיבה בעבור תלמידים ותלמידות עם מוגבלות מוטורית או תחושתית – בשונה ממקרים של קשיי כתיבה, אשר בהם הכתיבה אפשרית אך ירודה באיכותה או דורשת מאמץ רב, יש מקרים שבהם הכתיבה בכתב יד כמעט בלתי אפשרית. מוגבלות ביכולת להזיז את הידיים או לחלופין כבדּות ראייה ועיוורון יכולים להגביל מאוד את הכתיבה בכתב יד או לא לאפשר אותה.
מקלדות מונגשות- בגודל מותאם, מותאמות כתב ברייל או בעלות משוב שמיעתי יכולות לאפשר כתיבה גם במקרים של מוגבלות פיזית.

למרות יתרונות המחשב חשוב לקחת בחשבון שהקלדה היא לא תחליף לכתיבה בכתב יד. הכתיבה בכתב יד היא לא רק אמצעי להעביר מסר אלא היא מיומנות על שמתפתחת עם השנים ומשפיעה על מיומנות של זיכרון חשיבה ותחושת ערך עצמי, היא קשורה בתיאום תפקודים רבים ומסייעת בהתפתחותם. כתיבה מסייעת בסינון ובקרה של החומר הנכתב וביכולת לזכור טוב יותר מאשר אם זה נעשה בהקלדה.
זו הסיבה שחשוב מאד להשקיע מאמץ בפיתוח מוטוריקה עדינה בגילאים הצעירים וזיהוי בעיות מוקדם ככל האפשר.

למה בעצם חשוב להשקיע מאמץ בתרגול הכתיבה?
הכתיבה קשורה למיומנות חשובות:

התפתחות הזיכרון ויכולת החזקת הזיכרון – הכתיבה בכתב יד בהשוואה להקלדה, מעוררת את מערכת ההפעלה הרשתית (System Activating Reticular )במוח, מערכת שאחראית, בין השאר, על עירור מודעות ועל סינון. הפעלת המערכת מאפשרת לכותבת או לכותב ביד להחזיק ידע וזיכרון בשעת הכתיבה וכך להיות יותר מודעים לתוכן הכתיבה.
מכירים את האנשים שכדי לזכור טוב עושים לעצמם שוב ושוב סיכומים של החומר בכתיבה בכתב יד. עצם הכתיבה משפרת את הזיכרון של התוכן.

מיומנות אוריינית – כתיבה היא חלק ממערך רחב יותר של מיומנות אוריינית.
תלמידות ותלמידים שלא התנסו מספיק בכתיבה בכתב יד נמצאו בסיכוי גבוה יותר לטעויות באיות, קשיים בהבנת הנקרא והבנת משמעות מילה מתוך הקשר, בהשוואה לתלמידים ולתלמידות שלמדו כתיבה בכתב יד באופן סדיר ומובנה.

מיומנות קריאה וחישוב – לכתיבה בכתב יד כבר מגיל צעיר יש קשר להתפתחות כישורי קריאה, שכן הכתיבה בכתב יד מפעילה את מעגלי זיהוי התווים והקריאה במוח ולמעשה מבססת את הזיכרון. במחקר שנעשה לאחרונה נמצא קשר בין רמת מיומנויות טרום כתיבה של מוטוריקה עדינה לבין הישגי תלמידות ותלמידים בשלב מאוחר יותר בכיתה בקריאה ובחשבון.

הכתיבה בכתב יד שייכת היום רק לבית הספר
האם המיומנויות שצוינו כמתפתחות באמצעות הכתיבה בכתב יד אינן מתפתחות בערוצים אחרים גם כן? האם ילד שילמד רק הקלדה יהיה חסר במיומנויות הקוגניטיביות שהכתיבה בכתב יד מסייעת בפיתוחן, כלומר האם לא קיימים ערוצים משלימים לפיתוח המיומנויות הללו? האם עדיף להשקיע את הזמן המוקדש ללימוד כתיבה בכתב יד להיבטים אחרים?
קריאה בעברית והגיל המתאים ללימוד הקלדה: ממחקרים עולה כי מומלץ ללמד הקלדה בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי, משמע מכיתה ד ומעלה. בישראל הדבר מקבל דגש, כיוון שילדים לומדים לקרוא טקסט מנוקד, ועד שנרכשת מיומנות הקריאה ללא ניקוד, לא כדאי ללמד הקלדה.
השפעת בשלות רגשית ורווחה נפשית על התפתחות הכתיבה: ליכולת הכתיבה יש השפעות רגשיות, כלומר שליטה בכתב יד חשובה לתחושת המסוגלות של הילד או של התלמיד. פניּות רגשית לכתיבה או “טרום כתיבה” כבר בגיל הגן צריכה להיבדק ולהיות מוערכת ע”י גננות שיש להן בסיס רחב להשוואה. ייתכן שקשיים בכתיבה בגיל בית ספר קשורים לקשיים רגשיים בגיל הגן.

לסיכום כמי שעוסקת בכתב יד והמשמעות שלו אני מאמינה שגם בעולם דיגיטלי לכתב היד יש משמעות וחשיבות רבה ואסור למהר להעביר את הילדים להקלדה לפני שהם פיתחו שליטה ומיומנות טובה של כתיבה.
מתבסס על מחקר של יוזמה- מרכז לידע ומחקר בחינוך- הוגש לוועדת הכנסת יולי 2020

טופס יצירת קשר





Call Now Button